גוף רביעי
הידיעה של השדה

מאמר מאת אוטו שארמר ואווה פומרוי
פורסם ב: Journal of Awareness-Based Systems Change, 2024, Volume 4(1), pp. 19-48

כמה מלים מאיתנו: למה בחרנו לתרגם ולהנגיש את המאמר הזה?

הרבה מהדברים שיש להם עוצמות אדירות, כמו שקט ויצירה, הם חסרי צורה. המאמר "גוף רביעי: הידיעה של השדה", שכתבו אוטו שארמר ואווה פומרוי, הוא נסיון לתת צורה למה שהוא חסר צורה ויחד עם זאת מחזיק הרבה מהפוטנציאל בתיאוריית U: הידיעה מהשלם המתהווה.

תיאוריית U מעניקה שפה וכלים שמאפשרים לדבר ולקדם בעולם איכויות חסרות צורה שהן בעלות חשיבות רבה כדי ליצור את החדש, יחד. למשל, השימוש שמציעה הגישה בסטילנס (stillness) זו דרך לתת צורה ומקום לשקט. תרבות ארגונית שאותה מזכירים אוטו שארמר ואווה פומורוי במאמר היא כח עצום שלא דובר במשך שנים ולא זכה להתייחסות עד שנתנו לו מילים. כיום אין חברה שמכבדת את עצמה שלא מייחסת חשיבות ומקדישה משאבים כדי לטפח את התרבות הארגונית. הידיעה של החדש מהשלם המתהווה היא מרכזית בתיאוריית U ועדיין, יחסית, חסרת צורה. אין לנו מלים בשפה כדי לדבר אותה, ולכן גם – אולי – פחות יכולת לטפח אותה.

עוצמת המאמר היא בהפניית תשומת לב ומתן מלים כדי לדבר את סוג הידיעה הזה. המאמר נותן נקודת אחיזה לידיעה, ומלים שמאפשרות להנגיש ולטפח את סוג הידיעה הזה, המקום שבו קורה החדש שלו אנחנו כל כך זקוקים. כמו בהקשרים נוספים, נדמה ששארמר ופומרוי עושים כאן עוד צעד משמעותי בכך שהם מביאים הבנות שמוכרות במופעים שונים בשדות אחרים לשדה השינוי והטרנספורמציה החברתית.

כמו הרבה דברים בתיאוריית U יש בינינו א.נשים שעבורם יש, ואולי היתה תמיד, היכרות מעשית עם סוג הידיעה הזו. היכולת לעשות את המעבר מהיכרות עם הדבר לידיעה עליו, לא מובנת מאיליה. כשיודעים לא רק 'את הדבר', אלא גם 'על הדבר', זה מאפשר תיווך והנגשה ועבודה נרחבת יותר עם זה בעולם. עבור מי שהשפה שמציעה תיאוריית U, ובכלל זה גם ידיעה בגוף רביעי, היא לא 'שפת אם' הניסוח במלים שמציע המאמר מנגיש וממחיש עד כמה זה בעצם חלק מהחיים של כולנו.

אנחנו שמחות להנגיש את המאמר בעברית, מאחלות קריאה פורייה, מעוררת השראה ומניעה לפעולה.
דניאל ויעל

תקציר המאמר:

בהקשר של משברים מרובים והתמוטטות מערכתית, האתגר הראשון במעלה הניצב בפנינו הוא תחושה רווחת ברבים של דיכאון קולקטיבי – היעדר יכולת פעולה והשפעה (agency) על התמונה הרחבה יותר. מה צריך לקרות כדי לשרת טרנספורמציה אבולוציונית מול התמוטטות כזאת? לדעתנו, נדרשת צורה של ידיעה המפליגה מעבר להבניות הנוכחיות של ידיעה בגוף ראשון, שני ושלישי שסביבן מאורגנות הרבה מהמערכות הקיימות הקשורות ללמידה, לידע ולמנהיגות.

במאמר זה אנחנו מציגים את הידיעה בגוף רביעי כאפיסטמולוגיה מובחנת בהצטלבות של שלוש האחרות, ואנחנו שואבים ממחקר הפעולה שלנו להדגשת חמש תופעות המצביעות על ידיעה בגוף רביעי ומבחינות אותה מהאחרות: (1) ידיעה העוברת דרכי אבל לא נובעת ממני; (2) ידיעה המופיעה בחוויה האישית שלי כביזור של תפיסה; (3) תחושה מוגברת של פוטנציאל, של אפשרויות שנחוו קודם לכן כבלתי מושגות ועכשיו נראות בהישג יד; (4) תחושה של יכולת הפעולה האישית שלי בעזרה ל"יקום" (השדה הרחב יותר) להתפתח ו- (5) השפעה משמעותית לטווח ארוך במונחי תוצאות מעשיות.

תקוותנו היא שבעקבות הבהרת המושג "ידיעה בגוף רביעי" נוכל לספק בסיס אפיסטמי שעליו יוכלו להתפתח מתודולוגיות מחקר וחקירה, כהשלמה של צורות חקירה בגוף ראשון, שני ושלישי. אלה הן מתודולוגיות המבוססות על חישה עמוקה ונוכחות עמוקה המאפשרות לאינדיבידואלים ולקולקטיבים זיהוי, חיבור וביטוי של תפקידם הייחודי בהקשר הרחב יותר של הרגע הזה ושל הדפוסים ההתחלתיים של התהוות והיווצרות של תנועות שינוי.

מילות מפתח:
ידיעה בגוף רביעי, תיאוריית U, שדה חברתי, טרנס-סובייקטיביות, ידיעה שהיא מעבר לעצמי, נוכחות עמוקה, שינוי מערכתי מבוסס מודעות
תרגום מאנגלית: ענבל שגיב נקדימון
עריכה וייעוץ מקצועי: ד"ר דניאל שני וד"ר יעל בר-לב
עריכת תרגום: הלית ינאי לויזון
איור: Nathalie Van Volsom